מה גורם לפציעות מרפק אצל שחקני פאדל – והמדע שמאחורי הכאב
שתף
מבוא
מרפק הוא אחד האזורים הרגישים ביותר אצל שחקני פאדל. רבים מרגישים "עקצוץ", "משיכה", כאב חד או עייפות עמוקה אחרי משחק – ולעיתים הכאב הופך לכרוני ומונע משחק חודשים.
החדשות הטובות?
פציעות מרפק בפאדל לא מגיעות “סתם”. הן תוצאה של עומסים ברורים, טעויות טכניקה, ציוד לא מתאים ובעיקר – ויברציות וזעזועים חוזרים שהגוף לא יודע לספוג לבד.
בבלוג הזה נפרק בצורה מדויקת מה באמת גורם לכאב, איך זה קורה פיזיולוגית, ואיך אפשר להימנע מפציעה – עם דגש על פתרונות ביומכניים מתקדמים.
למה דווקא בפאדל המרפק נפגע כל כך הרבה?
1. תנועות קצרות ומהירות
בפאדל לא מבצעים חבטות ארוכות כמו בטניס.
במקום זה – יש הרבה פעולות קצרות, מהירות, עם האצה מיידית של האמה והמרפק.
זה יוצר עומס חוזר (Overuse) על הגיד האחראי ליישור שורש כף היד – ה־ECRB.
2. משקל המחבט והוויברציות
מחבט פאדל מעביר ויברציות ישירות לאמה.
ככל שהלהיבה קשיחה יותר – הוויברציה חזקה יותר.
ככל שהמשקל מרוכז בקצה – הגיד עובד קשה יותר לייצב.
זה המתכון המושלם לדלקת.
3. הידוק אחיזה יתר
רוב השחקנים לוחצים חזק מדי על הידית.
זה גורם לשרירי האמה לעבוד בלי הפסקה → עייפות → דלקת.
4. טכניקה לא מדויקת
בעיקר אצל מתחילים:
- כף יד סגורה מדי
- חבטה עם מרפק “נעול”
- הכנת גוף לא מספקת
- כניסה לכדור מאוחר
כל אלה מגדילים עומסים פי כמה.
5. משחק בתדירות גבוהה בלי התאוששות
שני משחקים ביום? שלושה בשבוע?
הגיד לא מספיק לתקן את המיקרו־קרעים.
מה קורה בגוף בזמן פציעת מרפק?
הפציעה הקלאסית נקראת Tennis / Padel Elbow – דלקת בגיד האפיקונדילרי הצידי.
מה בעצם גורם לכאב?
ויברציות חוזרות
מכה → רעד שרירי מהיר → פגיעה בסיבי הגיד.
מיקרו־קרעים
כל חבטה יוצרת "שריטה" קטנה בסיב.
עם הזמן זה הופך לדלקת.
עומס יתר ללא התאוששות
אזור ללא זרימת דם טובה מראש – מתקשה להתאושש.
שינוי מבני בגיד
אם ממשיכים לשחק – הגיד משנה צורה, מתעבה, הופך רגיש ו”משופשף”.
ולכן בשלב מסוים הכאב מפסיק להיות “חד” והופך ל”שריפה”, “משיכה” או חולשה משמעותית.
למה השחקן מרגיש עייפות או כאב באמה?
כי שרירי האמה אחראים על:
- ייצוב המחבט
- ספיגת הזעזועים
- שליטה בכיוון
- האטת תנועה אחרי החבטה
כשהם עייפים → הכול עובר לגיד → והגיד לא בנוי לזה.
אז איך אפשר למנוע פציעות מרפק בצורה אמיתית?
1. הפחתת ויברציות
זו הנקודה הכי חשובה.
אם הוויברציה יורדת → העומס על הגיד יורד בצורה דרמטית.
טכנולוגיות אנטי־ויברציה (כמו הדפסות סיליקון חכמות) מייצרות בלימת רעידות שבמכה אחת כבר מפחיתה את הסיכון.
2. יצוב האמה
כאשר השרירים מסביב מקבלים תמיכה – הם עובדים פחות “קשה”.
הם לא מתעייפים מהר → והגיד פחות נקרע.
3. שיפור זרימת דם
הגיד כמעט לא מקבל דם.
לכן טכנולוגיות המגבירות מיקרו־סירקולציה (כמו FIR) משפרות החלמה ומונעות דלקת כרונית.
4. הפחתת עומס מהידית
אחיזה נכונה, ידית נוחה וגריפ מתאים מונעים עומס ישיר.
5. תמיכה ייעודית בזמן משחק
תומך מרפק ביומכני ממוקד לטיפול ב־Padel Elbow משלב:
- אנטי־ויברציה
- יצוב של שרירי האמה
- קומפרשן להפחתת עומס
- הפחתת דלקת בזמן מצבי עומס
ובניגוד לרפידות רגילות –
הוא עובד בזמן פעילות, לא רק במנוחה.
איך תומך מרפק ביומכני באמת מפחית כאב?
הוא עושה שלושה דברים שאף תומך רגיל לא עושה:
1. מפזר את עומס החבטה לאורך השריר
פחות עומס נקודתי → פחות דלקת.
2. מפחית ויברציה בצורה אקטיבית
הדפסות סיליקון ממוקדות בולמות רטט ומורידות סיכון למיקרו־קרעים.
3. מאפשר לשחק בלי להחמיר את המצב
זו נקודה קריטית.
רוב הפציעות מחמירות בזמן המשחק – לא במנוחה.
תומך ביומכני מייצב את המרפק בזמן החבטות עצמן.
למי הטכנולוגיה הזו מתאימה?
- שחקני פאדל בכל רמה
- שחקני טניס ופיקלבול
- ספורטאים שחוזרים מפציעת מרפק
- כל מי שסובל מדלקת כרונית בגיד
- מי שמרגיש עייפות או כאב אחרי משחק
סיכום
פציעות מרפק בפאדל הן תוצאה של ויברציות, עומסים וטכניקה שחוזרת בקצב גבוה.
הבנה של המנגנון הזה – ביחד עם פתרונות יציבים ומוכחים – מאפשרת לכל שחקן למנוע פציעות, להפחית כאב ולשמור על רצף משחק בריא ובטוח.
המפתח הוא לא “לטפל בכאב”, אלא להבין מה גורם לו – ולנטרל את הגורם בזמן אמת.
זו בדיוק הגישה של מוצרים ביומכניים מודרניים: הגנה חכמה, יציבות, אנטי־ויברציה ושיפור תנועה טבעית.
